מכוורת מנהל המחקר החקלאי

פחת דבורים

הדאגה לבריאות הדבורים ולהאבקת גידולים חקלאיים התעוררה לראשונה ב-2006, עם הדיווחים הראשונים על תופעה נרחבת של פחת כוורות, כאשר המאפיין העיקרי שלה הוא היעלמות העמלות הבוגרות מהכוורת, שבעקבותיה מתחסלות כוורות. הסינדרום קיבל את השם Colony collapse disorder (CCD). בשנים האחרונות נרשמו אירועים הדומים ל-CCD גם בארצות אחרות, בהן ישראל, אם כי לרוב לא בקנה מידה דומה לזה שדווח בארה"ב בחורף 2006/07. שיעור התופעה, היקפה ומגמתה הן שאלות מהותיות להבנת הבעיה בקנה מידה עולמי. למרות שהשאלה כמה כוורות היה וכמה יש עכשיו, ניראת לכאורה פשוטה מאד איסוף מידע על מספר הכוורות או יותר נכון (משפחות של דבורים) הקיימות והנעלמות אינו פשוט כלל. במדינות רבות אין רישום ארוך שנים לגבי כלל הכוורות. כוורות חזקות ניתן לפצל וכך לההשלים את המשפחות שכרסו. כרסות כוורות יכולות להתרחש מסיבות שונות ובמועדים שונים בצנאי אקלים שונים ורק מעקב מסודר ואחיד בין המדינות יכול ללמד אותנו על מידת הסכנה לגידול דבורים באיזורים שונים ובעולם בכלל.

לפחת הכוורות הוצעו בעולם גורמים שונים, ביניהם: מזיקים וגורמי מחלה שונים, תכשירי הדברה, ליקויי תפקוד במערכת החיסונית של הדבורה, הידללות מקורות מזון וקרינה אלקטרו-מגנטית. בין הפתוגנים הנפוצים של דבורת הדבש בעולם נכללים מיקרוספורידיה Nosema cerana (בדבורים בוגרות), חידקים כ-Paenibacillus larvae ו-Melissococcus pluton (הפוגעים בזחלים וגלמים) וכן וירוסים שונים השייכים למשפחת העל דמויי פיקורנא:

  • KBV – Kashmir bee virus
  • DWV – Deformed wing virus
  • SBV - Sacbrood virus
  • BQCV - Black Queen cell virus
  • ABPV - Acute bee paralysis virus
  • IAPV - Israeli acute paralysis virus
  • .(הווירוס הלא ממוין) CPBV - Chronic bee paralysis virus

בדבורי דבש ידועים גם מיקרואורגניזמים פתוגנים נוספים. בנוסף נתקפות הדבורים בזבובים פרזיטיים ועוד, ומבין כל אלה אקרית הוורואה (Varroa destructor) היא המסוכנת ביותר, מאחר שבנוסף לפגיעתה הישירה בדבורים המתפתחות היא מחלישה את יכולתן להתגונן מפני פתוגנים ולעתים קרובות משמשת גם וקטור להעברת וירוסים, ביניהם גם IAPV - Israeli acute paralysis virus. ב-2007 דווח בארה"ב על מתאם בין נוכחות הווירוס IAPV לבין כוורות שהראו את סימני תופעת ה-CCD. לעומת זאת, בספרד הוצעה הנוזימה כגורם משמעותי לפחת דבורים. במחקרים מאוחרים יותר נטען כי לא מדובר בגורם אחד אלא בשילוב גורמים, בהם, בנוסף לפתוגנים, גם גורמי עקה סביבתיים כגון דלדול במקורות מזון, ממשקי גידול לקויים וחשיפה לתכשירי הדברה. בין תכשירי ההדברה צוינה במיוחד קבוצת הניאוניקוטינואידים אך הם לא היחידים.

לשם בירור גורמי הפחת ופיתוח דרכים לצמצומו, ולאור העובדה שמדובר בבעיה חובקת עולם, הוקם שיתוף במימון האיחוד האירופי רשת לשיתוף פעולה Coloss. היום כשנה לאחר סיום התוכנית הארגון ממשיך לפעול באופן עצמאי. כתובתו של הארגון הוא: http://www.coloss.org. זה ו ארגון המונה למעלה מ250 חוקרים ומדריכים מיותר מ-60 מדינות. מאחר ובהבנת הבעיה נמצאת שורש הפתרון, אחת המטרות של הארגון הוא ללמוד על היקפי הפחת העולמיים וגורמיו. סקר מגדלי הדבורים הוא אחד הכלים החשובים לאיסוף מידע על היקפי הפחת וסיבותיו. לשם כך גובש שאלון על ידי קבוצת חוקרים, מדריכים ומגדלי דבורים מארצות שונות. הסקר נערך כבר כארבע שנים והשאלון עובר תאום ושידרוג מידי שנה בהתאם לנתוני ןבעיות שמתעוררות בשטח. השאלון תורגם לעברית, הותאם לממשק ולתנאי הגידול בארץ והופץ למגדלים באמצעים שונים. בתחילה הופץ השאלון באמצעות דואר רגיל ואלקטרוני ומפגשים ישירים. בשלוש שנים האחרונות מתבצע הסקר באמצעות שאלון אלקטרוני באתר שפותח לצורך זה על ידי צוות המחקר במנהל המחקר החקלאי. בניתוח הנתונים מבדיל הסקר בין פחת חורף לפחת שנתי תוך דירוגו לשלוש קטגוריות: פחת נמוך מ-10% מכלל הכוורות, פחת נמוך מ-20% ופחת מעל 20%. פחת של עד 20% מכלל הכוורות הוגדר כסביר, בעוד שפחת מעבר ל-20% הוגדר כחמור. נתוני הסקר עוברים ללא נתונים שמיים למרכזי הפרויקט ב- Coloss ומהווים בסיס להשוואה עם מדינות האחרות המשתתפות במאמץ. בממצאי סקר לפחת חורף 2013-2014 היה הפחת בישראל 5.9% (36 מגדלים ענו לסקר) שהיה הנמוך ביותר בין המדינות המשתתפות (טווח הפחת 5.9-37.1%). מאחר ובאזורנו הפחת חמור הוא דווקא בקיץ, היה נראה שאנחנו לא בבעיה, זאת לעומת הפחת השנתי שלנו אשר היה בעליה בשנים האחרונות. חשוב מאד לדעת איך עברה אלינו השנה הקודמת והחורף האחרון? כיצד השפיעה עלינו שבירתו של הצ'קמייט במרבית האזורים? מה משמעות הטיפול כנגד נוזמה? בארצות רבות לא מטפלים נגד פגע זה באופן פרופילקטי, בעוד בספרד ראו בה כאחד הגורמים ל-CCD.

מהתשובות לשאלון פחת חורף 2013-14 שקיבלנו עד כה מ-47 מגדלים (טבלה משמאל), רואים שפחת חורף שלנו גדל כמעט פי שניים יחסית לשנה שעברה והגיע לקרוב ל-10%. מה שמצביע על הבעיה, במיוחד לאור העובדה שחודשי הפחת העיקרי ב2013 היו חודשי יולי אוגוסט וספטמבר ופחת ממוצע לקיץ ב2013 עומד בקרב המשיבים על 26% וזה לא מעט.

מעניין לציין, שלאור הפחת החמור והנמשך בכוורות בארה"ב (כ-30% בחורף 2012-13), הוקם שם לפני כשלוש שנים פרויקט לאומי של שירות ההדרכה והחוקרים, The bee informed partnership, שמטרתו לפעול לצמצום פחת הכוורות. הפרויקט מציע לעזור למגדלי דבורים לאפיין את בעיותיהם בעזרת מעקב באמצעות שאלונים, כל זאת בגישה של "אפידימיולוגיה הומנית". הכוונה היא לפתח בסיס נתונים ולהגיע לשיטות ממשק אופטימליות על סמך הצלחות ובעיות המדווחות מהשטח.

רצוי שגם אנו נפתח ונאסוף נתונים לרווחת הענף ועתידו. היחידה לדבורים (מכוורת צריפין) במחלקה לאנטומולוגיה בשיתוף עם חוקרים נוספים במנהל המחקר החקלאי פועלת ללימוד בעיית פחת דבורים ולפיתוח דרכים לצימצומו.

על מנת שנוכל לשפוך אור על מגמות הפחת וגורמיהן אנו מתכננים להמשיך עם שאלונים מידי שנה, אך אנחנו זקוקים לשיתוף פעולה מצד מגדלי הדבורים.

השאלון האחרון הנוגע לשנה שעברה תמצאו באתר. שאלון לגבי השנה הנוכחית יתפרסם באתר בסוף חודש מרץ 2015.

סיכומי סקר פחת חורף 2013/14
המדינות לפי סדר הא-ב מספר מגדלים משוער ב2013 סה"כ כוורות שהיו לפני החורף מספר כוורות שאבדו מספר מגדלים שהשיבו לסקר פחת כוורות (%)
אוסטריה 25099 19621 3373 1000 12.8
איטליה 55000 7512 594 112 7.9
אירלנד 2600 3962 528 343 13.3
אלג'יר 19500 18955 1423 170 7.5
אסטוניה 5934 2993 336 110 11.2
בריטניה (אנגליה, ווילס) 31285 2751 216 519 7.8
בריטניה (סקוטלנד, צפון אירלנד) 1300 1107 121 231 10.9
גרמניה 100000 75466 6068 5739 8
דנמרק 5500 17623 1247 1343 7.1
הולנד 6500 72315 1329 1640 8.5
ישראל 500 33696 2946 47 9.2
לטביה 4300 15405 1110 455 7.2
נורווגיה 2800 14498 898 533 6
סלובקיה 16300 6266 554 224 8.8
ספרד 24866 12543 1490 108 11.9
פולין 51000 22532 1885 704 8.4
פורטוגל 17000 15056 2128 84 14.1
פינלנד 2600 12940 902 371 7
צ'כיה 47000 10458 686 566 6.6
קרואטיה 12000 38164 2953 523 7.7
שוודיה 12000 20701 1984 1604 9.6
שווייץ 17000 17265 1957 1229 11.3