הדאגה לבריאות הדבורים ולהאבקת גידולים חקלאיים התעוררה לראשונה ב-2006, עם הדיווחים הראשונים על תופעה נרחבת של פחת כוורות, כאשר המאפיין העיקרי שלה הוא היעלמות העמלות הבוגרות מהכוורת, שבעקבותיה מתחסלות כוורות. הסינדרום קיבל את השם Colony collapse disorder (CCD). בשנים האחרונות נרשמו אירועים הדומים ל-CCD גם בארצות אחרות, בהן ישראל, אם כי לרוב לא בקנה מידה דומה לזה שדווח בארה"ב בחורף 2006/07. שיעור התופעה, היקפה ומגמתה הן שאלות מהותיות להבנת הבעיה בקנה מידה עולמי. למרות שהשאלה כמה כוורות היה וכמה יש עכשיו, ניראת לכאורה פשוטה מאד איסוף מידע על מספר הכוורות או יותר נכון (משפחות של דבורים) הקיימות והנעלמות אינו פשוט כלל. במדינות רבות אין רישום ארוך שנים לגבי כלל הכוורות. כוורות חזקות ניתן לפצל וכך לההשלים את המשפחות שכרסו. כרסות כוורות יכולות להתרחש מסיבות שונות ובמועדים שונים בצנאי אקלים שונים ורק מעקב מסודר ואחיד בין המדינות יכול ללמד אותנו על מידת הסכנה לגידול דבורים באיזורים שונים ובעולם בכלל.
לפחת הכוורות הוצעו בעולם גורמים שונים, ביניהם: מזיקים וגורמי מחלה שונים, תכשירי הדברה, ליקויי תפקוד במערכת החיסונית של הדבורה, הידללות מקורות מזון וקרינה אלקטרו-מגנטית. בין הפתוגנים הנפוצים של דבורת הדבש בעולם נכללים מיקרוספורידיה Nosema cerana (בדבורים בוגרות), חידקים כ-Paenibacillus larvae ו-Melissococcus pluton (הפוגעים בזחלים וגלמים) וכן וירוסים שונים השייכים למשפחת העל דמויי פיקורנא:
בדבורי דבש ידועים גם מיקרואורגניזמים פתוגנים נוספים. בנוסף נתקפות הדבורים בזבובים פרזיטיים ועוד, ומבין כל אלה אקרית הוורואה (Varroa destructor) היא המסוכנת ביותר, מאחר שבנוסף לפגיעתה הישירה בדבורים המתפתחות היא מחלישה את יכולתן להתגונן מפני פתוגנים ולעתים קרובות משמשת גם וקטור להעברת וירוסים, ביניהם גם IAPV - Israeli acute paralysis virus. ב-2007 דווח בארה"ב על מתאם בין נוכחות הווירוס IAPV לבין כוורות שהראו את סימני תופעת ה-CCD. לעומת זאת, בספרד הוצעה הנוזימה כגורם משמעותי לפחת דבורים. במחקרים מאוחרים יותר נטען כי לא מדובר בגורם אחד אלא בשילוב גורמים, בהם, בנוסף לפתוגנים, גם גורמי עקה סביבתיים כגון דלדול במקורות מזון, ממשקי גידול לקויים וחשיפה לתכשירי הדברה. בין תכשירי ההדברה צוינה במיוחד קבוצת הניאוניקוטינואידים אך הם לא היחידים.
לשם בירור גורמי הפחת ופיתוח דרכים לצמצומו, ולאור העובדה שמדובר בבעיה חובקת עולם, הוקם שיתוף במימון האיחוד האירופי רשת לשיתוף פעולה Coloss. היום כשנה לאחר סיום התוכנית הארגון ממשיך לפעול באופן עצמאי. כתובתו של הארגון הוא: http://www.coloss.org. זה ו ארגון המונה למעלה מ250 חוקרים ומדריכים מיותר מ-60 מדינות. מאחר ובהבנת הבעיה נמצאת שורש הפתרון, אחת המטרות של הארגון הוא ללמוד על היקפי הפחת העולמיים וגורמיו. סקר מגדלי הדבורים הוא אחד הכלים החשובים לאיסוף מידע על היקפי הפחת וסיבותיו. לשם כך גובש שאלון על ידי קבוצת חוקרים, מדריכים ומגדלי דבורים מארצות שונות. הסקר נערך כבר כארבע שנים והשאלון עובר תאום ושידרוג מידי שנה בהתאם לנתוני ןבעיות שמתעוררות בשטח. השאלון תורגם לעברית, הותאם לממשק ולתנאי הגידול בארץ והופץ למגדלים באמצעים שונים. בתחילה הופץ השאלון באמצעות דואר רגיל ואלקטרוני ומפגשים ישירים. בשלוש שנים האחרונות מתבצע הסקר באמצעות שאלון אלקטרוני באתר שפותח לצורך זה על ידי צוות המחקר במנהל המחקר החקלאי. בניתוח הנתונים מבדיל הסקר בין פחת חורף לפחת שנתי תוך דירוגו לשלוש קטגוריות: פחת נמוך מ-10% מכלל הכוורות, פחת נמוך מ-20% ופחת מעל 20%. פחת של עד 20% מכלל הכוורות הוגדר כסביר, בעוד שפחת מעבר ל-20% הוגדר כחמור. נתוני הסקר עוברים ללא נתונים שמיים למרכזי הפרויקט ב- Coloss ומהווים בסיס להשוואה עם מדינות האחרות המשתתפות במאמץ. בממצאי סקר לפחת חורף 2013-2014 היה הפחת בישראל 5.9% (36 מגדלים ענו לסקר) שהיה הנמוך ביותר בין המדינות המשתתפות (טווח הפחת 5.9-37.1%). מאחר ובאזורנו הפחת חמור הוא דווקא בקיץ, היה נראה שאנחנו לא בבעיה, זאת לעומת הפחת השנתי שלנו אשר היה בעליה בשנים האחרונות. חשוב מאד לדעת איך עברה אלינו השנה הקודמת והחורף האחרון? כיצד השפיעה עלינו שבירתו של הצ'קמייט במרבית האזורים? מה משמעות הטיפול כנגד נוזמה? בארצות רבות לא מטפלים נגד פגע זה באופן פרופילקטי, בעוד בספרד ראו בה כאחד הגורמים ל-CCD.
מהתשובות לשאלון פחת חורף 2013-14 שקיבלנו עד כה מ-47 מגדלים (טבלה משמאל), רואים שפחת חורף שלנו גדל כמעט פי שניים יחסית לשנה שעברה והגיע לקרוב ל-10%. מה שמצביע על הבעיה, במיוחד לאור העובדה שחודשי הפחת העיקרי ב2013 היו חודשי יולי אוגוסט וספטמבר ופחת ממוצע לקיץ ב2013 עומד בקרב המשיבים על 26% וזה לא מעט.
מעניין לציין, שלאור הפחת החמור והנמשך בכוורות בארה"ב (כ-30% בחורף 2012-13), הוקם שם לפני כשלוש שנים פרויקט לאומי של שירות ההדרכה והחוקרים, The bee informed partnership, שמטרתו לפעול לצמצום פחת הכוורות. הפרויקט מציע לעזור למגדלי דבורים לאפיין את בעיותיהם בעזרת מעקב באמצעות שאלונים, כל זאת בגישה של "אפידימיולוגיה הומנית". הכוונה היא לפתח בסיס נתונים ולהגיע לשיטות ממשק אופטימליות על סמך הצלחות ובעיות המדווחות מהשטח.
רצוי שגם אנו נפתח ונאסוף נתונים לרווחת הענף ועתידו. היחידה לדבורים (מכוורת צריפין) במחלקה לאנטומולוגיה בשיתוף עם חוקרים נוספים במנהל המחקר החקלאי פועלת ללימוד בעיית פחת דבורים ולפיתוח דרכים לצימצומו.
על מנת שנוכל לשפוך אור על מגמות הפחת וגורמיהן אנו מתכננים להמשיך עם שאלונים מידי שנה, אך אנחנו זקוקים לשיתוף פעולה מצד מגדלי הדבורים.
השאלון האחרון הנוגע לשנה שעברה תמצאו באתר. שאלון לגבי השנה הנוכחית יתפרסם באתר בסוף חודש מרץ 2015.
| המדינות לפי סדר הא-ב | מספר מגדלים משוער ב2013 | סה"כ כוורות שהיו לפני החורף | מספר כוורות שאבדו | מספר מגדלים שהשיבו לסקר | פחת כוורות (%) |
|---|---|---|---|---|---|
| אוסטריה | 25099 | 19621 | 3373 | 1000 | 12.8 |
| איטליה | 55000 | 7512 | 594 | 112 | 7.9 |
| אירלנד | 2600 | 3962 | 528 | 343 | 13.3 |
| אלג'יר | 19500 | 18955 | 1423 | 170 | 7.5 |
| אסטוניה | 5934 | 2993 | 336 | 110 | 11.2 |
| בריטניה (אנגליה, ווילס) | 31285 | 2751 | 216 | 519 | 7.8 |
| בריטניה (סקוטלנד, צפון אירלנד) | 1300 | 1107 | 121 | 231 | 10.9 |
| גרמניה | 100000 | 75466 | 6068 | 5739 | 8 |
| דנמרק | 5500 | 17623 | 1247 | 1343 | 7.1 |
| הולנד | 6500 | 72315 | 1329 | 1640 | 8.5 |
| ישראל | 500 | 33696 | 2946 | 47 | 9.2 |
| לטביה | 4300 | 15405 | 1110 | 455 | 7.2 |
| נורווגיה | 2800 | 14498 | 898 | 533 | 6 |
| סלובקיה | 16300 | 6266 | 554 | 224 | 8.8 |
| ספרד | 24866 | 12543 | 1490 | 108 | 11.9 |
| פולין | 51000 | 22532 | 1885 | 704 | 8.4 |
| פורטוגל | 17000 | 15056 | 2128 | 84 | 14.1 |
| פינלנד | 2600 | 12940 | 902 | 371 | 7 |
| צ'כיה | 47000 | 10458 | 686 | 566 | 6.6 |
| קרואטיה | 12000 | 38164 | 2953 | 523 | 7.7 |
| שוודיה | 12000 | 20701 | 1984 | 1604 | 9.6 |
| שווייץ | 17000 | 17265 | 1957 | 1229 | 11.3 |