תקציר מאמרו של פרופ' ג'יימי אליס –חוקר דבורים ומדריך מאוניברסיטת פלורידה, ארה"ב
ישנו מספר רב של גורמי עקה הפוגעים בדבורים. המחבר מציין שישנו יותר מ63 גורמי עקה המשפיעים על הדבורים. מאז 2006 קרוב ל30% מהכוורות בארה"ב מתות כל שנה. השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות וכיצד נוכל לבודד את הגורמים העיקריים המשפיעים על תמותת הדבוריות? ניתן לבקר באתר שמציג את הדוחות השנתיים של הפחת בארה"ב וממה הדבוראים המקומיים מודאגים הכי הרבה בכל שנה. מהדוחות הנ"ל נמצא שחמישה גורמי עקה מופיעים תמיד בראש הרשימה והם:
בנוסף מדי פעם מופעים גורמים כמו נוזמה, חומרי הדברה ועוד אך חמשת הגורמים הנ"ל מופיעים תמיד ולכן כנראה מהווים בעיה כרונית עבור הכוורות.
מהרשימה הנ"ל הכותב בחר להתעלם משני גורמים: מזג האוויר שאין עליו שליטה ודבוריות חלשות בסתיו כיוון שזהו אינו גורם עקה אלה תוצאה של גורמי עקה כגון: אקריות, רעב, מזג אוויר ועוד.הדבר משאיר אותנו עם שלושת הגדולים: ורואה, רעב ומלכות לא טובות. שאיתם כל מגדל יצטרך להתמודד בשלב זה או אחר.
רבים מרגישים כי היא מהווה איום מספר אחד לכוורות. היא מתרבה בתוך תאי וולד ויכולה להעביר פתוגנים לדבורים בזמן התפתחותן. המחקרים הראו שהוורואה עם מכלול הפתוגנים מהווה איום רב יותר מכל אחד בנפרד. לא סתם המחבר מכנה את מכלול הפתוגנים – הבן דוד המכוער. דוגמא לפתוגנים שהוורואה מעבירה לדבורים הצעירות הוא וירוס עיוות הכנפיים שהורג את הדבורים הצעירות או מפריע להתפתחותן. חשוב להבין שהוורואה תהרוג את הדבורים שלכם. הדבוראים בארה"ב מדברים על הימים הטובים בהם עוד לא היה וורואה ולא היה צורך לטפל בכוורות כדי שישרדו. אך ברגע שהגיע הוורואה הדבוראים התחילו לטפל ברצינות רבה. כיום מי שלא יטפל כנגד הוורואה יאבד את כל הכוורות בסופו של דבר. בלינק הרצ"ב של ארגון אמריקאי "קואליציה לבריאות דבורי דבש" .Honeybee Health Coalition תוכלו למצוא מידע על דרכי טיפול המומלצים על ידם בארה"ב בקובץ :PDF .וסרטונים
מאחר וללא טיפול הדבורים ימותו חשוב מאד לעקוב אחר רמת הוורואה בכוורת. בטבלה מס 1 אפשר לראות מה נחשב לכמות סף של הוורואה שתגרום נזק לכוורת. בקצרה אם יש פחות מוורואה אחת לכל 100 דבורים בוגרות זה בסדר. אם יש 2-3 וורואה למאה דבורים בוגרות סימן שכדאי לשקול להתחיל לטפל. אם יש 3 או מעל אקריות חייבים להתחיל לטפל אחרת מסתכנים באבדן הכוורת. אם יש 5 או יותר אקריות סימן שהדבורים שלכם הולכות למות אך הן עוד לא יודעות זאת.
| מצב הדבורית | רמה נמוכה (אין צורך בטיפול) | זהירות (יש לשקול טיפול) | סכנה (חובה לטפל) |
|---|---|---|---|
| רדום עם ולד | פחות מ1% | 1-2% |
יותר מ2% |
| רדום ללא ולד | פחות מ1% | פחות מ2-3% | יותר מ 3% |
| אוכלוסית דבורים עולה | פחות מ1% | פחות מ 2-3% | יותר מ 3% |
| שיא האוכלוסיה | פחות מ2% | פחות מ 3-5% | יותר מ 5% |
| ירידה באוכלוסיה | פחות מ2% | פחות מ 2-3% | יותר מ 3% |
המדריך בקישור לעיל מסביר בדיוק איך לבדוק את כמות הוורואה בכוורת באמצעות שטיפות סבון, אבקת סוכר או אלכוהול. חשוב לנטר כוורות לפחות ארבע פעמים בשנה ועדיף כל חודש בזמן העונה הפעילה.
חשוב להבין שחייבים לטפל בוורואה ברגע שהוא עובר את הסף. דרכי טיפול כנגד וורואה הוא נושא רגיש. המחבר מבחין בין 3 קבוצות דבוראים: אלה המטפלים בשיטות קונבנציונליות באמצעות קוטלי אקריות מאושרים, כאלה שמעדיפים לא לטפל בקוטלי אקריות וכאלה המבולבלים בין שתי הגישות הנחרצות אך המנוגדות.
המחבר טוען ש: 1.ניתן באמצעות עבודה רבה מאד להתגבר על הוורואה עם התערבות מועטה בלבד . זה דורש שימוש בכול השיטות האחרות (סטוק של דבורים עמידות, לכידת וולד זכרי, רשתות תחתונות ועוד) כל זאת תוך ניטור רמת וורואה באופן קבוע. כל אלה דורשים עבודה רבה מאד; 2. זה בסדר להשתמש בחומרים כימים מורשים שקוטלים את אקרית הוורואה. המחבר מבין את האנשים המתנגדים לכימיקלים אך אם משתמשים בהם לפי ההוראות היצרן הם אינם גורמים נזק או גורמים לנזק מזערי בלבד לדבורים. הבעיה עם קוטלי האקריות היא ששימוש לא נכון בהם גורם להתפתחות עמידות בוורואה ולכן כיום יש חומרים בודדים שעדיין עובדים כנגדה;
3. הוורואה גורמת נזק הרבה יותר גדול לדבורים מאשר החומרים שמטפלים כנגדה (בתנאי כמובן שמטפלים לפי ההוראות). זה עצוב לראות כוורות חולות ומתות בגלל דבוראי שחשב שלא כדאי לטפל בחומרים כימים כי זה יגרום נזק לדבורים. וורואה הורג דבורים ולכן עליך להרוג את הוורואה.
ומה אפשר לעשות בנוגע ל"בן הדוד המכוער"? עדיין לא ברור! קל לומר, אם תטפל בוקטור (וורואה) תשלוט בפתוגן אך זה לא כל כך פשוט. נכון שניהם (וורואה ווירוסים) באים ביחד ולא ניתן להפרידם ואין לנו בשלב זה שום תרופה לדבורים נגד וירוסים, אם כי יתכן שבעתיד יהיו. בשלב זה, חשוב לזכור שהוורואה מביאה איתה את הווירוסים.
לסיכום החלק של הוורואה: 1 – תעקבו אחר רמות הוורואה בכוורות. 2- טפלו בכוורות כשכמות הוורואה עוברת את הסף. זכרו: טפלו בוורואה וכשתסיימו תטפלו בוורואה שוב. הדבורים יודו לכם על כך (כיוון שישארו בחיים להודות).
משלושת הגדולים הרעב הכי מתסכל אותי. כיוון שהוא הכי קל לטיפול. כשהדבורים שלך צריכות אוכל, תאכיל אותם. זה עד כדי כך פשוט לא? (כשאני אומר אוכל אני מתכוון לדבש).הדבורים סובלות מרעב משתי סיבות: הראשונה היא שאין להן מאגר מזון בכוורת והשניה שאין שום דבר בסביבה שיכול לפצות על המחסור במזון בתוך הכוורת. הרעב יכול להופיע בכל זמן, אך לרוב הוא מופיע כשהדבורים יוצאות מהחורף ולא היי ה להן מאגר דבש מספק או שאין בסביבה מספיק פרחים זמינים, מה שמשאיר אותן חסרות יכולת להתמודד עם הגידול של המושבה. הדבוראי חייב תמיד לעקוב אחר המצב של הכוורות ולהאכיל בעת הצורך.
ישנו מדריך אוסטרלי לתזונה של דבורת הדבש בשם: "דבורים שמנות, דבורים רזות" - https://rirdc.infoservices.com.au/downloads/05-054
כיצד תדעו שהדבורים שלכם זקוקות לאוכל? הדרך הפשוטה ביותר היא להרים את הכוורת ביד אחת מהתחתית ולנסות להניף קדימה. כוורות הזקוקות לדבש הן קלות להנפה ואילו כוורות שקשה להניף בד"כ יש להן מספיק דבש.
הכי חשוב זה לעקוב אחר הכוורות ולהאכיל את הדבורים בעת הצורך. זו לא בושה לתת אוכל לדבורים. אנשים אוהבים לומר שלהאכיל דבורים זה לא טבעי. אבל גם לגדל דבורים זה לא טבעי. כיוון שאנו מבייטים בע"ח בר אנו חייבים להתערב לעתים כדי להעניק לו את הסיכוי הכי טוב לשרוד. אנא אל תתנו לרעב להיות הסיבה למות הדבורים וזכרו: הניפו ביד אחת והאכילו כשהכוורות קלות.
כמעט כל שנה מלכות ירודות שלעתים נקראות גם כישלון במלכה נכנסות לחמשיה הפותחת של גורמי הפחת. חלק הסיבות למלכות ירודות הן:
דבוראים רבים אומרים שהמלכות חיות זמן קצר או שלא מטילות באיכות גבוהה. זהו הנושא הכי קשה לדיון מבין השלושה מאחר שההגדרה של מלכה לא טובה אינה אחידה ומשתנה בין מגדלים. אך למרות זאת מחבר נתן מספר הערות כלליות. חשוב להכיר בעובדה שגידול מלכות איכותיות דורש זמן וכח אדם רב. בנוסף הרגלי ההזדווגות של המלכות והזכרים מקשות על שמירת קו מקורי כיוון שהמלכות עוזבות את הכוורת ומזדווגות עם מספר רב של זכרים שמחוץ לשליטתנו. אני מדמיין את זה כך: יכולה להיות לכם הבת הכי מושלמת אבל אין לכם כמעט שליטה את מי היא תביא הביתה, נכון?
ניתן להשקיע זמן רב בהשבחה של הדבורים, אך קשה לשלוט על מקור הזכרים איתם המלכה מזדווגת. כמובן שאתם יכולים לקנות אי או להיות מומחים בהפרייה מלאכותית. אבל לקנות אי לא כל כך ריאלי לרובנו ולהזריע מלאכותית דורש כלים מיוחדים ומומחיות ובכל התהליך.
שלישית אף אחד לא בדיוק יודע מה לחפש כאשר המלכה "ירודה". בתחילת הדיון הוצגו כמה תכונות שרבים מאמינים שיש למלכה ירודה. אבל למרות זאת המחבר ראה כמה כוורות מאד ייצרניות שהיו להן אחת או יותר מהתכונות הנ"ל. הרבה יותר קל לדעת שהדבורים רעבות או נגועות בוורואה מאשר לדעת שיש בעיה במלכה. לדוגמא אתם מגלים שהמלכה ייצרה צאצאים לא יצרניים רק בתום העונה ואז זה כבר מאוחר מדי!
מה ניתן לעשות כדי להפחית את כמות המלכות הירודות ושהכוורות לא יקרסו כתוצאה מזה? להלן כמה המלצות מהמחבר:
באופן כללי יש ללמוד לזהות בעיות במלכה ובמהרה לפתור אותם.
האם כל הכוורות שלכם ישרדו אם תשלטו בכמות הוורואה, תדאגו שתמיד יהיה מספיק מזון ושהמלכות תמיד באיכות גבוהה? כמובן שלא. יש מגוון רחב של גורמים אחרים שיכולים להרוג את הדבורים. אבל הדאגה והטיפול הנכון בשלושתם בהחלט יפחיתו את אחוז הפחת משמעותית.