המחלקה לאנטומולוגיה, מנהל המחקר החקלאי , מכון וולקני, בית דגן
הצרעה האסייתית (Vespa velutina) (איור 1) בעלת רגליים ופנים צהובות,בטן חומה, וגוף חום-שחור.
הצרעה שייכת למשפחת של צרעות חברתיות בסדרת הדבוראים. מקור המין במזרח אסיה: סין, הודו, נפאל, פקיסטאן, אפגניסטן, אינדונזיה, מלזיה, לאוס, תאילנד, ויטנאם ובורמה [1]. משם היא התפשטה לדרום קוריאה, יפן ואירופה. הצרעה נצפתה לראשונה בצרפת ב2004 מאז התפשטה לספרד, פורטוגל בלגיה איטליה ואף הגיעה לאנגליה (איור 2). מקובל לחשוב שהיא הגיעה לחופי צרפת על אונייה ממזרח סין.
כפי שניתן לראות בתמונה 2, הצרעה כבר הגיעה מערבה עד פורטוגל, וגם חצתה את תעלת למנש והגיעה לבריטניה. בארץ מין זה של צרעה אינו קיים בשלב זה. בנוסף מין זה של צרעה ידוע כטורף דבורים משמעותי ומכאן חשיבותה החקלאית.
כמו ביתר הדבוראים החברתיים הזכר נבדל מהנקבה בהעדר עוקץ ובמחושים עבים וארוכים יותר. הצרעות יכולות לעוף למרחק של קילומטרים מהקן בחיפוש אחר מזון. מקור המזון העיקרי של הפועלות והזכרים הוא פחמימות שהם מקבלים מצוף, לשד (נוזל צמחי) ופירות בשלים בהתאם לעונה ואילו הזחלים חייבים חלבון מן החי. מקור החלבון בא מפרוקי רגליים הנאספים ע"י הפועלות [2].
כמו כל צרעה חברתית, וולוטינה בונה קנים שמגיעים לאלפי פריטים בשיא גודלם. המספר הגבוה ביותר של פרטים בקן אחד עמד על 13,340. הקן נוצר ע"י מלכה בודדת באביב ומגיע לשיא גודלו של אלפי פריטים לקראת הסתיו. בסתיו מתחילה להיווצר אוכלוסיית זכרים. הזכרים מזדווגים עם המלכות הפוטנציאליות. קן אחד יכול להעמיד כמה מאות מלכות בתולות. בסוף הסתיו כל הפועלות והזכרים מתים ואילו המלכות שהופרו עוזבות את הקן ומעבירות את החורף במחסה בתרדמת החורף. באביב הן מייסדות קן חדש (איור 3). הקן נבנה מסיבי צמח המעורבבים במים ורוק (נייר) והוא ממוקם באזורים מאוד מגוונים כגון פסגות עצים, שיחים, גגות ותקרות של מבנים ואפילו בתוך האדמה (איור 3).
למרות שצרעות ניזונות משלל פרוקי רגליים, הצרעה האסייתית מעדיפה ליזון מדבורי הדבש. דבורת הדבש מהווה עבורה מקור מזון עשיר, גדול ומאוד מרוכז של חלבון. הציד על ידי הצרעה, של דבורת הדבש באירופה, מתחיל בקיץ עם התרבות הפועלות ונמשך עד סוף נובמבר. הצרעות מתיישבות בפתח הכוורת (איור 5) ופשוט מחכות לפועלות שחוזרות לכוורת. מניתוח מזון זחלים ראו שהדבורים מהוות בין שליש לשני שליש מהרכבו. [2]
הציד מחליש את הכוורות ומגביר את סיכויי התמותה שלהן בחורף, בחלק מהמקרים הוא גם מחסל לגמרי את אוכלוסיית הכוורות. בסקרים שנשלחו לדבוראים במחוז דורדון בצרפת ב-2009 הדבוראים דיווחו ש5% מהכוורות מתו וכ20% נחלשו כתוצאה מהצרעה. בנוסף התברר שהצרעה מהווה נשאית וייתכן גם פונדקאית לווירוס הIAPV שפוגע בדבורי הדבש ותורם לפחת בכוורות [3].
מעניין לציין שבאסיה יש שני סוגים של דבורות הדבש. הדבורה האסייתית המקומית Apis cerana והדבורה האירופאית המיובאת Apis mellifera. הדבורה האסייתית שכנראה עברה קו- אבולוציה יחד עם הצרעה האסייתית, פיתחה מנגנוני התמודדות כנגדה, וכתוצאה מכך נטרפת פי 3 פחות ביחס לדבורה הארופאית. ראו שברגע שהכוורת מותקפת ע"י הצרעה, הדבורים האסייתיות מגייסות עד פי 3 יותר שומרות בפתח, מקצרות את זמן הכניסה חזרה לכוורת ומנפנפות בכנפיהם יחדיו ברגע שרואות צרעות מתקרבות לכוורת כדי ליצור ניצנוץ היוצר הפרעה ויזואלית ומקשה על הצרעה לטפוס את הטרף. [4].
הריסת קנים: כיום זו האסטרטגיה הכי רווחת. מרססים את הקנים בקוטל חרקים וכעבור שבוע כשבטוחים שכל הפריטים הספיקו לחזור לקן (כי בזמן הריסוס חלק מהפריטים היו בחוץ בחיפוש אחר המזון) משמידים אותו כדי למנוע הפצה של חומר ההדברה. אחד אחד החסרונות של השיטה הוא מורכבות ויוקר הביצוע. כמו כן קיימת סכנה שהמלכות יעזבו את הקן ויתנחלו במקום אחר.
בקרה ביולוגית: ישנם בע"ח וצמחים שניזונים מהצרעה. באירופה נצפו תרנגולות ואיית צרעים שצדים את הצרעה. בנוסף ישנו צמח טורף (Sarracenia) שמקורו בצפון אמריקה שטורף ספציפית את הצרעה האסייתית ולא את הצרעה האירופאית או הדבורים. כנראה שהצרעות נמשכות לריח המופץ מהצוף ומהעלים שלו. הצמח ניתן לגידול בקלות באקלים האירופאי ולא מהווה איום לצמחייה המקומית. ישנם חוקרים בצרפת המנסים לבודד את הריחות המושכים את הצרעה מהצמח ובעזרתם לנסות להילחם כנגדה[5].
ישנם גם ניסיונות נוספים להתמודדות עם הצרעה כגון איתור קווים עמידים של דבורים, פיזור מלכודות מזון כגון בשר, מלכודות פיזיות של צרעות בתחתית הכוורת (ApiShield) ועוד.
לסיכום, כיום הצרעה האסייתית מהווה בעיה קשה לגידול ענף הדבורים באירופה והיא עלולה להיות אחד הגורמים המרכזיים לפחת הכוורות בתקופת הקיץ. מאז שהיא הופיעה באירופה לפני 13 שנים היא הצליחה להתפשט כמעט לכל דרום מערב אירופה. לאור חשיבות הבעיה הקים הארגון הבין לאומי לבריאות הדבורים COLOSS קבוצת משימה להתמודדות עם בעיה זאת http://www.coloss.org/taskforces/velutina. יש לקוות שההתפשטות של הצרעה תואט ותיעצר בטרם הגעת לארץ, יש לנו מספיק צרות גם בלעדיה.
התמונות בכתבה זאת התקבלו מד"ר דניאלה לאורינו, אוניברסיטת טורינו, איטליהDaniela Laurino DISAFA, University of Turin, Italy