מכוורת מנהל המחקר החקלאי

\

אקרית הוורואה מטפילה בזריזות דבורים המשחרות על פרחים

מאת: דייויד פק, מייקל סמית, ותומאס סילי

המחלקה לנוירוביולוגיה והתנהגות, אוניברסיטת קורנל, איתקה, ניו יורק.
המאמר פורסם בעיתון המדעי PLOS ONE, בתאריך 12/12/2016, DOI:10.1371/journal.pone.0167798

Varroa destructor Mites Can Nimbly Climb from Flowers onto Foraging Honey Bees David T. Peck, Michael L. Smith, Thomas D. Seeley


התקציר הוכן על ידי נורית אליאש, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי


כידוע אקרית הוורואה (Varroa destructor) עוברת בין כוורות בהעברה אופקית ואנכית. העברה אופקית לכוורת זרה כוללת תעיית דבורים משחרות החוזרות לכוורות שכנות, שוד כוורת חלשה על ידי כוורת חזקה ומעבר אקריות על גבי הדבורים השודדות. כמו כן, פעולות אגרוטכניות הנעשות באופן רגיל במכוורת יכולות גם כן לעודד הפצה (כגון העברת חלות בין כוורות ומעבר אקריות על גבי ציוד הדבוראי). העברה אנכית מתרחשת בעת התנחלות, בבואן לייסד כוורת-בת, יעבירו הדבורים הבוגרות את האקריות הנישאות על גופן אל הדבורית החדשה. המאמר מנסה להתחקות אחר אפשרות נוספת להעברת הורואה בין דבוריות בטבע. בעבודה זו החוקרים בוחנים אפשרות למנגנון העברה אופקית נוסף, ובו האקריות עוברות בין הדבוריות על ידי הדבקה של משחרות על פרחים.

תועדו עד כה אירועים ספורים אך מדאיגים בנוגע למציאת אקרית הוורואה על פרחים, בעיקר בפרחי קטיף העוברים במכולות קירור בין יבשות. בשנת 2000 מפקח של משרד החקלאות האמריקאי (USDA) מצא אקרית חיה במשלוח מקורר של פרחי קטיף מהולנד. במקרה אחר של משלוח פרחים, נמצאה אקרית על דבורה מתה במשלוח שהגיע מדרום אמריקה. בניסוי שנעשה בעקבות ממצאים אלה נמצא שהאקרית יכולה לשרוד על פרחים עד 6 ימים, ללא נוכחות דבורה. אך האם אקרית יכולה לעלות על הדבורה המבקרת בפרח וכך לעבור לדבורית חדשה? זוהי בדיוק השאלה בה מטפל מאמר זה.

הניסוי נערך על דבורת הדבש Apis mellifera בתחנת המחקר על אי באגם קריינברי, מדינת ניו יורק, בחודש יולי 2014. נגיעות הוורואה בדבורים משחרות היתה כ- 9% (נבדקה על ידי שקשוק 100 דבורים באבקת סוכר). באותה שיטה ומאותן כוורות, נאספו גם אקריות לניסוי.

החוקרים הניחו את האקריות על מאכלות עם תמיסת סוכר (0.25-2M), וכן על פרחי עציץ מסוג חיננית (Bellis, daisy), אכינציאה (Echinacea), וברוניקה (Veronica) וערכו תצפית על התנהגות הדבורים והאקריות בפרחים ובמאכלות. בתצפיות אלה הושם דגש על תנועות הגוף של האקרית ותנועתה על המאכלה, וכן אינטראקציה של האקרית עם הדבורים המבקרות.

הממצאים מראים ש 93.5% מהאקריות שיושמו על המאכלות הצליחו לעלות על דבורה במאכלה אך רק 84% מהאקריות עזבו על דבורה משחרת. בפרחי העציץ, 100% מהאקריות הצליחו לעלות על דבורה. מתוך 43 האקריות הללו, אחת נפלה מהדבורה ספונטנית ואחרת נפלה כתוצאה מסירוק. יחד עם זאת, נמצאו הבדלים בין הפרחים בזמן שלוקח לאקרית לעלות על דבורה מרגע הגעתה לפרח. הזמן הארוך ביותר היה בפרחי האכינציאה הייתכן שלריח הצמח יש השפעה על יכולת האקרית לאתר את הדבורה?.

הן במאכלות והן בפרחים, האקריות לא הלכו יותר מס"מ אחד על פני השטח. חלק מהאקריות נעו לכיוון הדבורה, אך רבות מהן פשוט חיכו עד שהדבורה התקרבה מספיק. כמו כן, אקריות רבות נצפו כשהן מתקדמות לקצה עלה הכותרת ונשארו עומדות כשפניהן לסביבה החיצונית אז מתחו רגליהן הקדמיות קדימה ומעלה. האקריות ניסו תמיד לעלות על הדבורה מקצה פיסת הרגל של הדבורה, וכמחצית מהאקריות הצליחו לעלות על דבורה בפעם הראשונה שבאו במגע עימה. אלה שלא הצליחו לעלות ב"מכה" הראשונה, ניסו לעלות בניסיון השני מאיבר גוף אחר האם ייתכן מדובר בלמידה של האקרית?. כמו שניתן לראות בסרטון המצורף בסוף תקציר זה העלייה של האקרית על הדבורה היא מהירה ומייד לאחריה האקרית נעה למקום מסתור תוך כ-4 שניות.

הדבורים לא נצפו נמנעות או מתרחקות מהאקריות. אך לאחר עליית האקרית דבורים רבות עזבו את הפרח מייד. שליש מהדבורים סירקו עצמן לאחר עלייה האקרית, אולם רק אחדות הצליחו להוריד את האקרית, וגם אז או שהאקרית עלתה מיד חזרה על אותה דבורה או על דבורה אחרת.

מאמר הזה מראה בבירור כי אקרית הוורואה מסוגלת להטפיל בזריזות דבורים המשחרות על פרחים ממינים שונים וכן באתרי אכילה אחרים. ההטפלה במרבית המקרים הייתה מוצלחת ונסיונות הסירוק של הדבורים לא עוזרים. יחד עם זאת, עדיין לא ברור האם צורת הדבקה זו היא משמעותית, משום שלא ידוע מה תדירות הגעת הוורואה לפרחים. כמו כן לא ידוע כמה אקריות אכן הגיעו לכוורת על גבי הדבורה. חשיבות תנועת הרגליים הקדמיות אינה ברורה. ידוע כי הרגליים הקדמיות משמשות באקריות כמחושים. הרגל מכוסה בשערות לחישה מכאנית ובקצה הרגל הקדמית מצוי איבר לחישה כימית באמצעותו יכולה האקרית לחוש את ריח הפונדקאי שלה, הדבורה. בנוסף ייתכן שהתארכות הרגליים מאפשרת תפיסה טובה יותר של הפונדקאי בעת התקרבותו. באופו כללי, התנהגות צייד הדבורה על ידי האקרית הוורואה- “sit and wait”, דומה מאוד להתנהגות ההטפלה בקרציות, בה הן נצפות כשהן מרימות את רגליהן הקדמיות באתר בו צפוי להיות נוכח הפונדקאי.

לסיכום, לוורואה יכולת לעלות ביעילות לדבורה משחרת המגיעה לפרח בשדה. לפיכך יש לקחת זאת בחשבון בנוסף על אמצעי הפצה הידועים עד היום (שוד, תעייה, העברת חלות וולד/כוורת/ציוד מכוורת אחר). יתרה מזאת, יש לתת את הדעת על האפשרות של הפצת מזיקי הכוורות (לא רק וורואה) באמצעות משלוחי פרחים או כל אמצעי העברה אחר המושך דבורים משחרות, על מנת למנוע הפצה ברמה הבין לאומית והמקומית (בין נקודות רעייה). ממצאי עבודה זו מחדדים ביתר שאת את חשיבות הטיפול האיזורי-ארצי בכל הכוורות באותו הזמן.

 קישור לצפיה בסירטון

עדכון אחרון 2017-01-31 00:00:00