\

חיפושית הכוורת הקטנה, איום על גידול דבורי דבש באירופה וישראל

סורוקר ו. ושטיין א.

מחלקה לאנטומולוגיה, מנהל המחקר החקלאי , מכון וולקני, בית דגן

חיפושית כוורת הקטנה Aethinatumida שייכת למשפחת חיפושיות התסיסה (Nitidulidae). חיפושיות במשפחה זאת ניזונות בעיקר בחומר צמחי נרכב כגון פירות בשלים וכד'. מוצאה של חיפושית הכוורת הקטנה באפריקה באיזור שמדרום למדבר סהרה. ב- 1990 פלשה החיפושית לדרום ארה"ב שם הוכיחה את עצמה כמזיק קשה של דבורי הדבש האירופאיות. חשוב להזכיר שכשנתיים לאחר גילוייה, נהרסו על ידן לפחות 20,000 מושבות. עלות הנזק מוערך בכמה מיליוני דולרים. כיום תפוצתה רק מתרחבת וקיימת סכנה גדולה שתתפשט באירופה ובאגן ים התיכון ומכן קיים סיכון מהכנסתה בשוגג לישראל.

בספטמבר 2014 עם גילוי החיפושית הכוורת הקטנה בדרום מערב איטליה נכנסו מוסדות המחקר ואלו האחראים על בריאות הדבורים באירופה לכוננות מניעת התפשטות המזיק ביתר ארצות אירופה והסביבה. באיטליה נעשים מאמצים להכחדה של המזיק על ידי השמדת כוורות. ארגון COLOSS הצטרף גם כן למאמץ ושיחרר הודעה לעיתונות. בימים אלה מתקיים כנס חירום בנושא זה בבולוניה, איטליה.

הכירו את החיפושית

לבוגרת צורת גוף עגולה. אורכה 5-7 מילימטרים ורוחבה 3-4.5 מילימטרים. מיד לאחר הגחתן, מקבלות צבע חום-אדמדם אשר מתכהה בהמשך לחום כהה או שחור. ישנו גיוון בגדלים, אבל גודלן הוא בערך כשליש מגודלה של דבורה פועלת.

לחיפושיות יש מחושים עם קצה מעובה בצורת ראש, גופן רחב ושטוח גבי-גחוני, כנפי חפיה שלהן קצרות מאורך הגוף כך שנחשפים כמה מפרקי הבטן.

החיפושית חיה ומתרבה בכוורות דבורת הדבש על מאגרי מזון זמין האפשרי: דבש, אבקה וולד הדבורה. הדבורים משמשות כמאכסן ראשוני של החיפושיות, אך הן מסוגלות להיזון ולהתרבות גם על פירות. מכיוון שכך, האוכלוסייה שלהם יכולה להחזיק מעמד גם באזורים בהם אין דבורים. החיפושיות הבוגרות יכולות גם לשרוד עד 9 ימים ללא אוכל או מים. החיפושיות עפות רק בשעות הדמדומים ויכולים לעוף למרחק של לפחות 10 קילומטר כדי לפלוש לכוורות חדשות. במהלך התעופה מסוגלות לקלוט את הריחות המופצים על ידי דבורים בוגרות ואת ריחות תוצרי הכוורת השונים המושכים אותה. יש הטוענים כי החיפושית מסוגלת לזהות את דבורת הדבש לפי פרומון אזעקה שהיא מפרישה.

חיפושיות שמנסות להיכנס לכוורת נתקלות בהתנגדות מצד הדבורים. חיפושית שהצליחה לחדור מסתתרת בתוך סדקים בהיקף הכוורת, אך מצליחות לשדל את פועלות דבורי הדבש להאכילן.

מחזור החיים

מעט מאד ידוע על התנהגות מינית של החיפושיות אלה. אך ברור שלחיפושית פוטנציאל רבייתי גדול. הן מסוגלות להטיל 2000 ביצים במהלך 4-6 חודשי חייהן ולכן מספיקות רק חיפושיות בודדות כדי לגרום לנגיעות חמורה בכוורת. הביצים לבנות כפנינה וגודלן כ- 1.5×0.25 מילימטרים, כשני שליש מגודלם של ביצי דבורי הדבש. כדרכן של חיפושיות, למין זה התפתחות דרך גלגול מלא, זאת אומרת שבמהלך ההתפתחות עוברת חיפושיות דרך שלבי זחל וגולם. לאחר 2-6 ימים בוקע מהביצה זחל הצעיר ומתחיל לאכול. הזחל לבנבן ומתאפיין בשורות של קוצים על הגב ושלוש זוגות רגליים בלבד ליד הראש מה שמבדיל אותם מזחל העש. לאחר 10-14 ימים, הזחל משלים את גדילתו ואורכו מגיע ל- 10-11 מילימטרים.

תהליך ההתגלמות מתרחש מחוץ לכוורת באדמה, לקראת ההתגלמות, קבוצת זחלים נעה ביחד ועוזבת את הכוורת. הזחלים יכולים לשרוד 48 ימים ללא אוכל ומים. הם נעים לכוון האור שמגיע מפתח הכוורת ולאחר מכן עוזבים אותה. ההתגלמות מתרחשת באדמה מחוץ לכוורת, בדרך כלל בעומק של 10 ס"מ ובמרחק של 20 מטר מהכוורת. במקרים נדירים הזחל זוחל כ-200 מטרים כדי למצוא קרקע מתאימה. הגורמים המשפיעים ביותר על ההתגלמות הם הלחות והטמפרטורה. ולכן לחות הקרקע הינה הגורם המרכזי המשפיע על התרבות החיפושית וגדילת האוכלוסייה. לשם הצלחת ההתגלמות התנאים האופטימליים הם: טמפרטורת אדמה מעל 100°C ולחות קרקע מעל 50%.

חיפושית בוגרת מגיחה לאחר 3-4 שבועות, אך יכולה להגיח בכל עת בין 8-84 ימים כתלות בטמפרטורה ולחות. מרגע הבקיעה מתחיל מחזור חיים נוסף,כך שכל מחזור חיים, מרגע הטלת הביתה עד הופעת הבוגר, לוקח 4-6 שבועות. וב-12 חודשי השנה יכולים להיות להתקיים כ-6 דורות אם תנאי מזג האוויר מאפשרים זאת.

כשבוע לאחר ההגחה, החיפושיות מחפשות מושבות בהן יוכלו להטיל ביציהן. הן מתפזרות במהירות למרחקים גבוהים (8-16 קילומטרים). החיפושית הבוגרת מסוגלת לחוש נדיפי דבורים סביר להניח שבינן לבין עצמן מתקשרות החיפושיות גם כן באמצעות נדיפים (פרומונים). אולם, חומרי המשיכה של החיפושיות לא זוהו עדיין.

נזקים לכוורות

לחיפושית כוורת פוטנציאל נזק ישיר ועקיף (תמונה של זחלים רבים בכוורת). באופן ישיר הן יכולות להרוג כוורות חלשות, אך כרגיל לא גורמות לנזק רב בכוורות בריאות. הפגיעה העיקרית היא לוולד בכוורת. להיחלשות הכוורות סיבות רבות כגון מזיקים, פתוגניים שונים, העדר מלכה תכשירי הדברה ועוד כל אלה ביחד ולחוד הגורמים לפגיעה קשה בכוורות ולרגישות מוגברת לחיפושיות.

בכל מקרה, מושבות חשופות יותר לפגיעת החיפושיות לאחר שניזוקו קודם לכן בדרך אחרת. לא תמיד ניתן לזהות סינרגיזם בין החיפושיות לגורמי סטרס אחרים. דבורי הדבש הן לא היחידות שסובלות מנזק החיפושיות, אלא גם דבורי הבומבוס הסובלות גם כן מנזק משמעותי.

באופן עקיף: החיפושיות מהוות נשא לשמרים הגורמים לתסיסה של מוצרי כוורת וכן לגורמי מחלה של דבורי דבש, למשל של: וירוס השקית -Sacbrood virus, וירוס עיוות הכנפיים Deformed wing virus ו- Paenabacillus larvae - חיידק הגורם למחלת ריקבון הולד האמריקאי. התסיסה של הצוף והדבש פוגעת לא רק באיכותו לשיווק וכן כמזון לדבורים.

האם דבורים יודעות להתגונן בני החיפושית?

כן, לדבורי הדבש כמה שיטות הגנה נגד החיפושית: כליאת החיפושית והתנהגות הגיינית כלפי ביצים וזחלים צעירים של חיפושית. ביצי החיפושיות מוטלות ישירות לתאי ולד הדבורים. התגובה ההגיינית של הפועלות הבוגרות מאופיינת ביכולת שלהם לאבחן בביצי וזחלי החיפושיות ולסלקם. אך במצבים בהם אוכלוסיית הכוורת חלשה אין כנראה ביכולתן של הדבורים להתגבר על הפולשים.

האם חיפושית הכוורת הקטנה יכולה להגיע לישראל?

כן, היא יכולה. ישנו סיכון משמעותי שהחיפושית תועבר לישראל. החיפושיות עשויות לעבור ממקום למקום על ידי תנועת:

• דבורי דבש: סחר במלכות ופועלות
• פונדקאים חלופיים: דבורי הבומבוס למטרות האבקה
• סחר בתוצרי כוורת: שעווה ודבש
• אדמה או פסולת שמגיע מסחר בצמחים
• יבוא פירות: בעיקר אבוקדו, בננות, אשכוליות, ענבים, מנגו, מלוןואננס. החיפושית עלולה להטיל עליהם ביצים.
• על בגדים וציוד של דבוראים
• על מכולות משא ועל כלי התחבורה עצמם
• הפצה טבעית של המזיקים על ידי תעופה או על גבי המאכסן (בתנאי שתמצא בארצות השכנות).

האם חיפושית הכוורת הקטנה יכולה לשרוד בישראל?

כן, בהחלט! החיפושית יכולה לשרוד היטב אפילו באקלים של צפון אמריקה. מחקר בארה"ב הראה שחיפושית בוגרת יכולה לשרוד במהלך החורף בתוך כוורת דבורים, בכל מיקום אפשרי בו דבורים קיימות, אך טווח הטמפרטורה האידיאלי להשלמת מחזור החיים הינו 17-250°C.

האם ניתן להכחיד את חיפושית הכוורת אם תגיע לישראל?

כנראה לא, אלא אם תתגלה מיד עם הגעתה. מאחר ותנאי הארץ נוחים מאד עבור החיפושית ברוב חודשי השנה.

תפוצה עדכנית

ארצות הברית

1998 נמצאה בפלורידה. כיום נפוצה בכל ארה"ב, כולל את הוואי שם זוהתה ב- 2010.

אוסטרליה

2002 נמצאה לראשונה בקווינסלנד ובניו סאות ווילס. גם בויקטוריה ונחשבת אנדמית במדינות אלה. כמו כן זוהתה בצפון-מערב אוסטרליה.

קנדה

2002 נמצאה במניטובה. כמו כן, ב-2008 אושר כי נמצאת גם בקוויבק - אוכלוסיית החיפושית שם עדיין לא יציבה.

ג'מייקה

2005

מקסיקו

2007

מצריים

התקבלו דיווחים בשנת 2000 אך עדיין לא אוששו

פורטוגל

בשנת 2005 הושמד יבוא של דבורים מטקסס ומנעו הגעתו.

קובה

נמצאו חיפושיות ב- 2012.

איטליה

2014

חשוב לזכור שקשה עד בלתי אפשרי לחסל אוכלוסיה יציבה של חיפושיות. באזורים נגועים בארה"ב ובאוסטרליה, הדבוראים מטפלים בחיפושיות על ידי שימוש בחומרי הדברה כימיים בתוך הכוורת ובאדמה מסביב. בעוד, יצור הדבש נעשה בחדרים המיועדים לכך. סיכון בשימוש בתכשירי הדברה ברור בהחלט כך שאנו צריכים להשקיע כל מאמץ על מנת למנוע הגעת החיפושית לישראל.

רשימת מקורות נוספים על חיפושית הכוורת הקטנה

• The Small Hive Beetle a serious threat to European apiculture
• Ellis, J.D. 2011. Small hive beetle (Aethina tumida) Cotribution to colony losses. Honey bee colony health, challenged and sustainable solutions. Chapter 13. Yoder, J.A. (Editor). CRC Press 2011. Pp. 135-144.
• Neumann, P. and Elzen, P.J. 2004. The biology of the small hive beetle (Aethina tumida, Coleoptera: Nitidulidae): Gaps in our knowledge of an invasive species, 35, 229-247. DOI:
• Cuthbertson, A.G.S. et al. 2013. The Small hive beetle Aethina tumida: A review of its biology and control measures. Current Zoology, 59, 644-653.